איך לסיים פרויקטים
עודכן: 24 בינו׳ 2020
פעם לא ידעתי לסיים דברים.
היה לי רעיון לפרויקט והייתי זונח אותו במכשול הראשון. הייתי מתחיל ציור ומפסיק אותו ממש לפני שהוא גמור.
לעין הבלתי מזוינת היה נראה כאילו ירד לי החשק מאותו פרויקט או שפתאום היה עולה לי רעיון אחר, יותר טוב (עאלק).
שנים אחר כך הבנתי שכל זה בכלל היה פאקינג מנגנון הגנה. לא שעמום, לא רעיון טוב יותר ולא חומוס בפיתה. מנגנון הגנה.
מנגנון כזה מעפן, שלא נתן לי לסיים דברים כדי שתמיד אהיה לי את התירוץ - "זה לא גמור" במידה ואקבל פידבק שלילי. מנגנון דבילי שאומר לי לא להתחייב למשהו יותר מדי כי אולי אני עושה טעות. מנגנון שמנסה לגרום לי לשמור את כל הקלפים קרוב עד שמשהו יהיה מושלם.
אבל מה קרה בפועל?
לא סיימתי דברים, לא הראיתי עבודות לחברים ובגדול לא יצרתי דברים בכמות שרציתי ליצור. אפילו לא קרוב.
אז היום, הרבה יותר מבעבר, אני מרשה לעצמי לעשות ולטעות. וזה פאקינג כיף.
לדוגמא, הפוסט הזה. וואלה, אני לא יודע מה יקרה ברגע שאעלה אותו. אבל פאק איט. לרוב אני רק מרוויח מזה.
מי שמפחד לטעות וזה עוצר בעדו או מי ששופט את הטעויות שלו בחומרה, אבל בעיקר מי שנותן לטעויות שלו להשליך על איך שהוא רואה את עצמו במראה - כנראה יעשה הרבה הרבה הרבה פחות מאנשים שמרשים לעצמם לטעות. הדבר הזה זו הפאקינג אמת. בצורה הכי חד משמעית שיכולה להיות.
אבל מה הקטע הכי מטורף? שאי עשיה היא הטעות האולטימטיבית.
נסיים בציטוט שאני אוהב שעלה בעמוד האינסטגרם של Foundr (תרגום חופשי מאנגלית) -
"הפודאסט הראשון שלך יהיה נוראי. הוידאו הראשון שתיצור יהיה נוראי. הראיון הראשון שתערוך יהיה נוראי. התמונה הראשונה שתצלם תהיה נוראית. אבל מה, אתה לא יכול להגיע למספר 50 בלי לעשות את הראשון. אז יאללה, תעשה את הראשון וסיים איתו כבר"
בתמונה - אני ועוד שניים שהם בטוח לא טעות.